הרקמה שבינינו - גילה בלפר
הרקמה שבינינו-גילה בלפר
THE CONNECTING TISSUE OF RELATIONASHIPS/Gila Belfair
חוות דעת אישית/לי יניני
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. (בראשית ב' י"ח)
גילה ילדה ספר ביכורים המאגד ומקפל בתוכו, התרחשויות מתוך חדר הטיפולים הזוגי. ההארה לכתיבה הגיעה מסביבתה, והמטאפורה של רקמות חיבור הגוף, הדריכה אותה לעבר מערכת היחסים עם החצי השני. מתוך התובנה הזו, צמחו התחזוקה של האהבה והערכה לאורך שנים. סיפורה האישי של גילה בלפר, שזור לתוך האירועים והם אלה שעיצבו את התפיסה והתפתחותה המקצועית בנושא.
זה לא סוד שזוגיות לאורך שנים היא עבודה אינטנסיבית ומאתגרת. לדעתה הזוגיות היא אמצעי ולא מטרה. הזוגיות נותנת כלים, יכולת להתמודד, להיות שירותיים, להעניק, לחלוק, ומאפשרת קירבה פיזית ונפשית לרבדים עמוקים, והכל יחדיו מאפשר מסע פנימי. על אחת כמה וכמה, שאיכותה של התקשורת בין בני הזוג, לא יסולא בפז והיא משפיעה ותשפיע על הילדים ודור ההמשך.
הספר נע על הציר האישי, מדעי - מקצועי כרקמת תאים. יש בגופנו מספר מגוון של רקמות: חיבור, עצב, שריר, סחוס ועוד. לכל אחת מהרקמות הללו יש תפקיד, ורקמת החיבור תומכת, מהווה חומת מגן, ומחברת בין האורגניזמים המורכבים.
האיברים בעלי תפקידים אינם עומדים בפני עצמם. כדי שהגוף יתפקד בהרמוניה, ניצבות לרשותו רקמות החיבור והן המלחינות והמנצחות הגדולות על כול האברים.
האם אפשר לראות, לחוש את אותה רקמת חיבור? מה טיבה? האם היא קשיחה? רכה? צפופה? עדינה? על מוטיב הרקמה הדקיקה אפשר לחשוב גם במונחי הנפש, רגשות, מערכות יחסים, אמוציות ועוד. לכן אין כל הבדל בין רקמת החיבור הפיזיולוגית לרקמה הנרקמת בינו לבינה.
הספר "הרקמה שבינינו" מחולק לפרקים, וכל פרק קיבל שם של רקמת חיבור, הנע בין סיפורה האישי של גילה בלפר, למודל הטיפולי שמשמש אותה כמטפלת בזוגיות.
גילה מתחילה את משנתה ברקמת השלד, הוריה-השלד של הדור הבא. נישואי הוריה נערכו בכפייה. אימה הייתה בת 14 ויצאה למסע הזוגי מחומשת במשפט: "מה שהוא יגיד לך לעשות, תעשי!" (עמוד 23)
הדומיה בין הוריה של גילה הוצנע בשקט מתוח, והתחושה הייתה שהכול עומד על כרעי תרנגולת. הילדים הלכו לישון בידיעה שחלף עוד יום בשלום, אך ברקע תמיד היה זמזום של זעם, שלא התפרק והמתין להזדמנות שיתפרץ כלבה רותחת.
בספרה הנוכחי גילה פותחת צוהר לילדותה בצל הוריה, מקומה של הסבתא בחיי הזוג ואחיה, מנהגים, מסורת, תבשלים, אווירת הנכאים, והפטריכליות שכללה חוקים נוקשים שגררו ניתוק חברתי ועוד.
אני מסכימה עם גילה בעניין החשיבות הרבה לשלד בגוף האדם, ולא לחינם היא החלה את סיפורה ברקמת השלד. השלד הוא אבן היסוד למערכת יחסים בכלל. זו רקמה צפופה שמגנה על האיברים ומעצבת את מבנה הגוף. חשוב לבנות מערכת יחסים על יסוד איתן. בסוף הפרק על השלד גליה משלבת תרגיל, שמטרתו ליצר מציאות משולבת בתכנון והכנה מוקדמת לקראת החדש.
הפרק הבא שלא פחות חשוב הוא פרק שהוקדש לגידים, סחוסים ורצועות. בפרק זה הודגשה עוצמת הגמישות, הנאמנות, אומנות ההקשבה, המגע והחיבוק.
ברקמה הרפה גילה מתרכזת ברקמה שמזינה את המקומות, שאין בהן כלי דם וברובה נוזלית ותנועתית. מטאפורה נהדרת לתקשורת החבויה בין בני הזוג... של להסתכל בעיניים ולהבין אחד את השני וההיפך.
הרקמה הלא פחות חשובה זו רקמת השומן, שפיזיולוגית אנחנו מנסים לסלק אותה מאיתנו, אבל כאן יש לה תפקיד חשוב. גילה כותבת שרקמת השומן במערכת היחסים, היא כמו השקעה בתוכנית חסכון לטווח ארוך "... אתה זוכה גם בקרן וגם בריבית. רקמת השומן ביחסים היא מאגר הזיכרונות, המעשים והמחוות שאספנו בחיינו המשותפים, כל אלה מעניקים הגנה ומחזקים את הביטחון." (עמוד 182)
גילה בלפר מגוללת בגוף ראשון מעל הכול את המסר: "השכילו וראו את עצמכם כחלק הפועל עבור משהו גדול מכם. קבלו את עצמכם ושמרו על האני ועצמאותכם, ורק אז יהפוך המצע הזוגי לקרש קפיצה." אני מסכימה לגמרי!
הספר "הרקמה שבינינו" מאיר, מזקק, ובאלומת טיפים ותובנות, מעניק לקורא את הכלים השלובים שבינו לבינה ומערכות היחסים בכלל.
הקריאה נינוחה, בגובה העיניים וחושפת חוויות אישיות. העריכה מטיבה עם הקורא ומסבירת פנים, במיוחד החלוקה לפרקים והצמדתם לרקמות הגוף. בחירת האיור על גבי הכריכה מצוין, ומהווה סימבוליקה נפלאה המקפלת את המסר הטמון בספר.
לסיכום: ממליצה על ספר מיוחד הרקום בחוטים אותנטיים מרגשים, בין האישי, עיוני, מקצועי וסיפורי.
מומלץ ומתאים לכל מי שלא חיי באי בודד!
לי יניני
הוצאת בלפר, זוגיות ויחסים, 195 עמודים, 2017