יד אחות - נאוה מקמל עתיר

98486 n

יד אחות-נאוה מקמל עתיר
Sisterhood-Nava Macmel Atir
חוות דעת אישית/לי יניני

הספר "יד אחות" הוא עונג צרוף שנגמע בשקיקה! במילה אחת: wow

"יד לאחות" הוא מסוג הספרים ששואבים, ועל אחת כמה וכמה שבתוכנם משולבים אירועים ועובדות היסטוריות. זה בדיוק הספר שדפיו עוברים מצד לצד. כשאני מתחילה לקרוא ספר שנכתב ברוח זו, ובעת שהירח רק מתחיל לצייר את הרקיע, לא פלא שבתום הקריאה בו, אני פוגשת את קרני השמש. 

העלילה עוסקת במשוררת רחל בלובשטיין סלע. נאוה מקמל עתיר הפיחה רוח חיים בדמותה של רחל המשוררת, בסיוען של ארבע נשים שאינן מכירות אחת את השנייה. קורות חייהן יצטלבו בסיפור חייה של רחל המשוררת, ובכל דמות תמצאו את "הרחל שלה".

א. סיגי, בגיל 25 ושלושה חודשים עזבה את משפחתה הדתית במושב, ועקרה לעיר הגדולה-ת"א, בתקווה למצוא אהבת אמת. משלא מצליחה למצוא עבודה כגננת, וללא חלופה אחרת, התרצתה בעבודה כמנקה בספריה.

ב. רגינה שוורץ, קשישה ערירית, ניצולת שואה בת 85. לפרנסתה היא תופרת בביתה, וימיה חולפים עליה בשבלוניות. לדעתה, בגילה המופלג שום דבר כבר לא יכול להפתיע אותה. את דלתה היא נועלת בשלושה בריחים, כדי שאף אחד לא יפריע את מנוחתה. למרות זאת, לתוך שגרת יומה נוחתות על מפתן ביתה שתי מבקרות.

ג. סווטלנה שוהה בלתי חוקית. עוד בטרם עלות השמש, סווטלנה וביתה סאשה מתייצבות אצל רגינה, לתפור שמלה לסאשה הקטנה, ומותירה לרגינה "מתנה" שמשנה את חייה.

ד. אופירה בן-נעים, בת 45 עם פנים יפות, שזימנו לה מחזרים רבים, ורק הבדידות נותרה לה ככלב נאמן. את רוב שמות מחזריה היא שכחה, ורק אחד מהם זכרה: את אביגדור. למחיתה היא מנהלת חנות יד שנייה, שירשה מאביה באלנבי שבת"א.

באחד הימים, אופירה הצטרפה לחברתה שהגיעה מצרפת, לסיור מאורגן בנושא דמויות היסטוריות. הסיור התחיל בבית ברחוב בוגרשוב 5א', באותו בית שהמשוררת רחל, התגוררה בעליית הגג שלו, בשנותיה האחרונות לחייה. במהלך הסיור אופירה חשה בהארה "קללת הברכה", ומכאן ומאילך הקורא מתלווה למסע של אופירה, בעקבות קורות חייה של רחל המשוררת.

מלבד סיפור חייה הנוגה והמלנכולי של רחל המשוררת, מוזכרות בעלילה דמויות ידועות שלכל אחת מהן, חלק בפסיפס ההיסטורי של תולדות המדינה: זלמן שזר, ברל כצנלסון, חנה מייזל, מניה ואליעזר שוחט, רחל ינאית, אלונה ואריק איינשטיין, חיים נחמן ביאליק, משה שרתוק (שרת), גולדה מאיר, דוד רמז, גדעון נקדימון, אהרון דוד גורדון, חנה מייזל ועוד.

על אף שקורות חייה של רחל המשוררת מוכר, ידוע מראש, מטלטל וכואב, העלילה שובת לב ומפיחה חיים, בסיפור חייה של רחל וא"י בראשית המאה הקודמת. חמלתי על הסבל ועל החסך באהבה שעטפו את רחל. כל מה שרצתה רחל השברירית והעדינה, היה להשתלב בבנייתה של ארץ-ישראל ולעסוק בחקלאות, אך מחלת השחפת הכריעה אותה.

דאבתי והתעצבתי על היחס לו זכתה מאנשי דגניה; עם גילוי ניצני השחפת, רחל נדרשה לאכול בכלים נפרדים ולבסוף גורשה מדגניה. באותו יום שאולצה לעזוב, אפילו לא נפרדו ממנה החברים, והם יצאו לעבוד בשדות כדי להימנע מפרידה. התנהגותם זו פגעה מאוד ברחל. מחלת השחפת גררה את רחל לנדודים בין צפת, ירושלים, ת"א ובימיה האחרונים לבית מרפא לחולי שחפת בגדרה. 

מרגשים ימיה האחרונים של רחל המשוררת, שבעודה גוססת ובדקות החיים הספורות שהלכו ואזלו, היא התעקשה להיפרד מידיד נעוריה: נקדימון אלטשולר מרחובות, ומילותיה האחרונות היו: "שלום נקדימון". 

מעבר לנטישה של גברים שהותירו אותה לבד ומנגד, התמלאתי בחימה על היחס המנוכר, לו זכתה מבני משפחתה, מאביה ואחיה במיוחד. 

הטיבה לעשות נאוה מקמל עתיר כשכרכה ביצירתה צילום מקורי של מכתבים, קטעי יומן, ושירים כולל שגיאות כתיב של רחל המשוררת, שהסתלקה מעולם החיים בגיל 41 (20.9.1890-16.4.1931). 

שם הספר "יד לאחות" נגזר מהשיר המוכר "גן נעול". השיר התפרסם בספר שירה "מנגד", העוסק ביחסים בין בני אדם, ומבטא את הדימוי של התקשורת החסומה, שנותרה ללא מענה. יש אומרים ששיר זה הוקדש לאהובה זלמן שזר.

באחרית דבר נאוה מקמל עתיר מוסיפה מדבריה, ומספרת על הקסם שדמותה של רחל ליוותה אותה לאורך שנים. הטריגר לכתיבה היה מפגשה עם ספרו של מוקי צור רחל-החיים, השירים. את רחל והאנשים שליווי את חייה, נאוה איתרה בספרים שנכתבו אודותיה ואודות התקופה ההיא. לולאות המידע העובדתיות כמו: נערות הרחוב בירושלים, הפריצה לבית שושנה בלובשטיין בשנת 1971 , רקמו את הסיפור הזה, ונוספו אליהן החרות הספרותית והבדיונית שהסופר נוטל לעצמו.

נאוה תפרה, קשרה, רקמה, התוותה, הטליאה והצמידה חוטי מידע, ליריעה עשירה ומגוונת, לתקופה מרתקת וחשובה בתולדות המדינה. ביג לייק לנאוה מקמל עתיר, שעם ספרה הפלגתי רחוק, לראשית המאה הקודמת, ועברה של רחל המשוררת, שרצתה כל כך להיאחז בחיים, והיתה כמהה לאהבה וחום.

אהבתי מאוד, הצטערתי שנגמר לי הספר, וכפיצוי פניתי לקרוא בשירי רחל שלנו. להלן קישור לאתר שירונט: 
https://shironet.mako.co.il/artist?render=true&type=works&lang=1&prfid=901&page=4) 

גן נעול/רחל בלובשטיין סלע

מִי אַתָּה? מַדּוּעַ יָד מוּשֶׁטֶת
לֹא פּוֹגֶשֶׁת יַד אָחוֹת?
וְעֵינַיִם אַךְ תַּמְתֵּנָּה רֶגַע
וְהִנֵּה שָׁפְלוּ כְּבָר נְבוֹכוֹת.

גַּן נָעוּל. לֹא שְׁבִיל אֵלָיו, לֹא דֶּרֶךְ.
גַּן נָעוּל – אָדָם.
הַאֵלֵךְ לִי? אוֹ אַכֶּה בַּסֶּלַע
עַד זוֹב דָּם?

בשורה התחתונה: אנשים שאנחנו אוהבים מסוגלים לגרום לנו את הייסורים הגדולים ביותר. 

ממליצה בחום. לאוהבי המילה הכתובה מובטחת חווית קריאה מענגת על אז ועכשיו, ישן מול חדש. 

לי יניני
הוצאת ידיעות אחרונות, פרוזה מקור, 328 עמודים, 2018