הבריחה לשומקום - עמלה עינת

1101462528 n

הבריחה לשומקום-עמלה עינת
The Escape to Nowhere- Amela Einat 
חוות דעת אישית/לי יניני

ספר נוער הפותח צוהר ליהדות תימן מנהגיהם ותרבותם. עמלה עינת מפגישה את הקורא עם מאבק שקיים בין החרדים החיים בקנדה, לעומת החרדים בארץ, וחושפת את שיטות הלימוד הקפדניים בישיבה. בד בבד היא מציפה את אחת הבעיות הגדולות של החברה: "אי קבלת השונה". 

את הספר עמלה עינת כתבה בעקבות הברחת שתי משפחות יהודיות מתימן לישראל. זה היה מבצע סודי, אך התקשורת בכל זאת חשפה את הבריחה, וגרמה לתגובות קשות, שכללו מאסרים של יהודים וערבים, הקשורים להברחת אותן משפחות.

הילדים של המשפחות הועברו לישיבות אשכנזיות בערים מרוחקות. החיים בישיבות היו קשים, לא אנושיים, אומללים ומתסכלים.

הספר מזגזג ומגולל את סיפורם של שני בני דודים, שמעון ומאיר שנולדו בתימן ונלקחו מהמשפחות בידיעה.

וכך זה מתחיל..."מבין ענפי השיח הדוקרניים שבתוכם הסתתר, ריצדו לעיני שמעון בלי הפסקה אורות המכוניות שחלפו במהירות על הכביש הראשי. נשימותיו חזרו לאט לקצבן הרגיל, אחרי הריצה המאומצת שרץ מהישיבה עד למוצא השכונה. שבועות תכנן את הלילה הזה. הוא לא היה מסוגל להישאר עוד במקום המוזר אליו הביאו אותו. לא מסוגל היה להריח את ריח התבשילים הדוחים, לשמוע את נזיפות הרב התורן ואת לעג הילדים. הוא ידע שעליו לברוח." 

הספר מתחיל בסיפורו של שמעון בדצמבר 2014. שמעון בעזרתם של שליחי הסוכנות הגיע מתימן ישירות מהמטוס לישיבה, וכששמע שהוריו אמורים לנחות בארץ, הוא החליט לברוח מהישיבה.

שמעון לא אהב את הישיבה. האוכל גרם לו לבחילה, והפצרותיו של הרב-מורה שיאכל לא עזרו. הגעגועים להוריו ואחיו כרסמו את ליבו. הוא רצה לנשום את ריח הפיתות, שאמו הייתה מכינה בתימן ואת ניחוחה. הריחות האלה לא היו קיימים בישיבה שאליה הוא הונחת.

בכל פעם שהזה באמצע התפילה, שמעון זכה להערות של הרב מורה כמו: "על מה אתה חושב בטלן?" (עמוד 8) ואיך התלמידים האחרים הגיבו באותה עת? פרצו בצחוק. 

ניסים שדאג לסייע לשמעון בחבלי הקליטה בארץ הביא אותו לפנימייה. ומה הרב אמר לשמעון במפגש הראשוני? "זכור, אצלנו מדברים רק עברית או יידיש. לא מדברים כאן ערבית ולא עושים מה שרוצים כמו אצלכם בתימן." האם כך נהוג לחבק עולה חדש שעלה לארץ מארץ עוינת? איך אמור להרגיש ילד/נער בגילו, שהגיע לארץ והותיר את הוריו בתימן? 

בגוף ראשון שמעון מספר על עברו והשנה האחרונה בתימן; המכות, ההצקות, העלבונות ועל הפחד לצאת מהבית, ואיך שנתם של המשפחה הייתה טרופה, מפני שכל רעש, או דפיקה של תריס בלילה הקפיצה אותם. 

את מאיר-בן דודו, הוריו שלחו לקנדה, וזה קרה אחרי החטיפה של בתיה – בת השכנים. אמו של מאיר הגיעה למסקנה, שהמציאות מחייבת יציאה מתימן, ויפה שעה אחת קודם. 

במרץ 2007 מאיר בן השלוש עשרה, בנם היחיד של שרה ובצלאל נשלח לקנדה. מאיר נדד בין ישיבות בקנדה, ובכל ישיבה חווה חוויות לא נעימות. גם שם היה מותר לדבר אך ורק ביידיש. 

באחד הימים תפס שייע (האחראי על מאיר) את מאיר, אוחז עיתון באנגלית שמצא במיכל הניירות. בעוד הוא היה מרוכז בלהבין את הכותרת הראשית, שייע התקרב אליו ואמר: "פה קוראים רק יידיש! ... פה רק יידיש! שמעת?! אתה ופאסקונדיאקים (פראי אדם) כמוך הורגים לנו את ביאת המשיח." ומאותו מקרה שוב הרב שוחח עם שייע, ומאיר הועבר לישיבה אחרת שגם שם כל היום למדו. אף אחד מהתלמידים לא דיבר אתו ומאיר לא שוחח איתם, כי הוא לא הבין את מה שדיברו ביניהם ביידיש. בישיבה החדשה שוב זכה למחמאות כמו: "אתה שחור גם בשכל!" (עמוד 79) 

החלומות שמאיר חלם היו, שהעור שלו מתקלף מהצבע הכהה, ושכל גופו נפרד מהתימני שבו. למה צריך להרגיש ילד כך? 

שני בני הדודים מאיר ושמעון נקלטו בישיבות בשתי ארצות שונות: ישראל וקנדה. שניהם חשו את אותם תחושות של בדידות וניכור, שתרמו למצב פיזי ונפשי ירוד. צבע גופם השחום בלט במיוחד בין כל התלמידים בהירי עור, והיחס כלפיהם מצד המחנכים היה קפדני, מחמיר, נוקשה ומלווה באלימות מילולית קשה. החוויות הללו גרמו לשניהם וכל אחד לחוד, להתגעגע למגע הרך, החם והמוכר של המשפחה והאם במיוחד.

מאיר עבר והתגלגל בקנדה מישיבה לישיבה. מזלו שפר עליו, לעומת שמעון שזכה לראות את הוריו, אבל עקשנותו של האב, ששמעון ילמד בישיבה אשכנזית, והיד הקשה שנהג בשמעון, חשפו את שמעון לסבל רב, עד שהחליט לברוח מהישיבה. 

בפרק הסיום עמלה עינת לא מספרת לקורא לאן ברח שמעון? האם ניצל? ומה היה גורלו? מאידך גיסא גם לא ברור אם ציונה ומאיר נועדו זו לזה, ואם כן, האם יתגוררו בקנדה או בישראל? הסופרת מותירה את הקורא עם שאלות, ומותירה את התשובות לדמיונו הפורה של הקורא.

הספר כתוב בשפה פשוטה, מרגשת, מאויר מקסים ומגולל בפרקים קצרים. 

לדעתי, ספר חשוב לבני נוער וגם למבוגרים, החושף ברגישות את התחושות, ומסלולי הקליטה שחווים עולים, בקשיי ההסתגלות והמאבק הבלתי פוסק לחיות בכבוד, ולהגשים את חלום ההגעה ל"ארץ זבת חלב ודבש."

בשורה התחתונה: ספר מידע על עולי תימן החדשים, וקורותיהן של העליות הקודמות. 

קריאה נעימה.

לי יניני

הקיבוץ המאוחד, מקור, 138 עמודים, 2018