מלכת החידות - חוה עציוני-הלוי

01462528 n

מלכת החידות-חוה עציוני-הלוי
THE QUEEN OF RIDDLES-Eva Etzioni-Halevy
חוות דעת אישית/לי יניני

איזה ספר קסום עם כתיבה מהנה, יפה ועשירה! מי שקורא את סקירותיי יודע שאת חוה עציוני-הלוי, כבר הכתרתי בסקירותיי הקודמות לקוסמת המילה הכתובה. 

האופייני לרומנים של חוה עציוני-הלוי הינה הכתיבה המופלאה והבלטת הנשים בתנ"ך, לרבות הסערות והטלטלות בחייהן, תוך כדי נאמנות לסיפור המקראי. בכתיבה פנטסטית היא מערטלת את הנשים ממורכבותן, ומעצימה את עוצמתן. כתיבתה מאופיין במבנה משפטים מודרני, תוך שילוב המילים המקראיות שמבליטות את הרב-ממדיות, היתרונות והחסרונות של כל דמות ודמות.

הספר "מלכת החידות" מצטרף למחרוזת פניני הרומנים התנכ"יים של חוה עציוני-הלוי. הפעם האישה העומדת בלב ליבו של הסיפור, היא מלכת שבא ומפגשה עם שלמה המלך, שחוה עציוני-הלוי בחרה לקרוא לה בשימה.(*)

מקור הסיפור מגולל במקרא במלכים א', והפערים הם פרי דמיונה של הסופרת. לפי הכתובים מלכת שבא הגיעה לשלמה המלך בירושלים, כדי לחוד לו חידות ולאמוד על חוכמתו הידועה. האם זו הסיבה העיקריתו/או אולי מטרתה הייתה שונה? 

תוך כדי ביקורה בירושלים מבצבצת עילה נוספת לביקורה... מסתבר שהמלך שלמה בשיתוף פעולה עם חירם מלך צור, הקים בים סוף צי להובלת סחורות לארצות הדרום והמזרח. שני אלה התעשרו וביססו את מעמדם הכלכלי, ומאידך גיסא פעילותם זו פגעה קשות בשבטים האחרים, שכלכלתם נישענה על הובלת סחורות באוניות.

למפגש בין המלכה בשימה (מלכת שבא) ושלמה המלך ישנן שלל גרסאות שונות. הטקסט התנכ"י, המסורת האתיופית, הכנסייה האתיופית, האסלאם ועוד.

לתוך העלילה שולב גם ארון הברית שיוחסו לו כוחות על-טבעיים, ולגביו ישנן תיאוריות מגוונות נוספות. עפ"י הסיפורים מנליק – בנם של מלכת שבא ושלמה המלך, לקח את ארון הברית לאתיופיה, ולימים הוא הושב לארץ והוסתר אי-שם בירושלים. 

בפתח דבר של הספר בשימה נקראת למיטת אביה המלך- אבידע בן-יקשן. ימיו ספורים והוא מעורפל חושים משיקויי הפרג המהולים בעשבי מרפא. האם-תיה הסבה לידי מיטתו ויבבה בשקט. בהיכנסה של בשימה לחדר אביה, עיניה פגשו נחשול של רופאים, שעמד מסביב למיטת אביה כשריח של מוות עלה באפה. פני הרופאים היו מופנות מעלה בתנועה של ייאוש. הם עשו כל אשר לאל ידם, אך אפסה תקוותם. מותו של המלך עמד בפתחו, ועיניו נעצמו לאחר עשרה ימי גסיסה.

לאחר מות אביה בשימה בת ה-18 הפכה למלכה במקום לנסיכה, שאימה מוותרת על התואר מלכה. מדוע ויתרה תיה על המלוכה? תקראו לבד.

מסתבר שתיה הייתה פרק ב' של המלך אבידע בן-יקשן, לאחר שאשתו נפטרה יחד עם הוולד בלידה. תיה הייתה נצר למשפחת אצילים מצרית, ובנישואיו אלה הוא מינה את תיה למלכה, תוך כדי תקווה שתלד לו בנים. רחמה של תיה לא עמד בתקוותו של המלך. תיה ילדה את בשימה ולאחר מכן עמדה מלדת והייתה לעקרה. 

שמה של בשימה נבחר על ידי אביה, על שום הבשמים שבה התברכה ארצו, והיא נועדה למלכה זמן רב עוד לפני מותו. לכן המלך דאג לה להשכלה ועמד על חשיבותם של צדק, חסד ואמת לצד תחבולות פוליטיות. יחסי האב וביתו היו מיוחדים וקרובים. בשימה בלעה בשקיקה כל מה שאביה הדריך ולימד אותה. היא גם לא שכחה את דבריו בקשר לאימה. דבריו ישבו בתוכה נכונים ומזומנים ליום הפקודה. לאחר מותו תיה נאלצה לקבל את מרותה של בשימה. מתוך דאגתה לביתה ולפני שבשימה יצאה ירושלימה, תיה הזהירה אותה שלא תהפוך לכבשה בין זאבים טרף לשיניהם. (עמוד 48).

האינטרסים של תיה נעטפו לרוב במילים רכות, ובמיוחד כשעמדה על כך שבשימה תעבור אצל שישק-מלך מצרים, לפני הגעתה לארמונו של המלך שלמה.

על המפגש בין מלכת שבא/בשימה, שלמה המלך והשלכותיו תצטרכו לקרוא עצמאית.

הדמויות הנוספות המוזכרות ברומן מלבד שלמה המלך הידוע בחוכמתו, עושרו, יתרונותיו, חסרונותיו והנשים הרבות שהיו לו: נופרט, ביתו של סיאמון ואחד הפרעונים של בית המלוכה. שלמה נישא לנופרט במטרה לבצר את הברית ביניהם. 

אבישג השונמית-דמות נשית נוספת שכבר הוזכרה ברומן "והמלך לא ידעה", מופיעה ברומן הנוכחי כגיסתו של שלמה המלך ומתיידדת עם בשימה. הקרבה ביניהן איפשרה לאבישג לייעץ למלכה בשימה שאחרונה זו נועצה באבישג: "מה עוד תוכלי לייעץ לי?"... "את עדיין עולת ימים. אל לך להיחפז. כלכלי את מעשייך בזהירות." ... "אני שוקלת דברים בראשי, אך ללב אין מאזניים." "בכל אשר תעשי, אהיה אני איתך," הבטיחה לה אבישג (עמוד 178) 

דמויות גבריות מעניינות: דמותו של פרעה שישק שמתואר כתוקפן, קשה עורף, לרבות צדדים נוספים באישיותו, וחדד המתואר כיפה תואר ונסיכה של נייראן.

כאמור נוספו לסיפור דמויות נוספות בדיוניות, שיוצרו על ידי הסופרת וקרמו בשר ודם. 

הספר מרתק וחולש על מנעד של נושאים: אהבה, כמיהה, תשוקה, בגידות, שקרים, מזימות, פוליטיקה ועוד. 

הקסם בספרים של חוה עציוני-הלוי הינו בהתבססותה על פסוקי מהמקרא, כוחם בהקרמתם, ואופן הגשתם לקורא תוך כדי הארת הדמויות.

שילוב הסצנות הארוטיות והחושניות משתלבות בעדינות מופלאה. חוזקן של הנשים ומיניותן מודגש, והגברים הם מיתרי הכינור שעליו הנשים מנגנות.

האיור בכריכה, ועריכת הרומן מוקפדים, והחלוקה לפרקים מצוינת- בדיוק כמו שאני אוהבת.

בשורה התחתונה: סיפור מקראי, מרתק שכתוב בכישרון רב, בידי יוצרת מופתית באומנות רבה, תוך כדי שמירה על אמינות הסיפור המקורי. 

חגיגה לאוהבי הז'אנר!!!

ממליצה מאוד, מהמכורה ליצירותיה הקסומות והמופלאות של חוה עציוני-הלוי.

לי יניני
(*) על המפגש בין מלכת שבא לשלמה המלך, הוקדש ציור התלוי בכנסייה האתיופית הצמודה לכנייסת הקבר. למי שמזדמן לאזור אני ממליצה לבקר בכנסייה המיוחדת הזו.

אריה ניר הוצאה לאור, רומן היסטורי/תנכ"י, 320 עמודים, 2018